סע"ש 41834-07-20

תקציר

פסק דין זה מתאר סכסוך בין עובד זר למעסיקו על שכר והטבות שלא שולמו. התובעת, עובדת, טענה כי עבדה ברציפות מינואר 2016 ועד מרץ 2020 ולא שולמה לה משכורתה המלאה, פיצויי פיטורים או הטבות אחרות כגון הפרשות לפנסיה, דמי חגים וגמול שעות נוספות. עוד ציינו כי לא קיבלו את טופס ההודעה הנדרש על פי חוק המפרט את זכויותיהם כעובדים. בינתיים, המעסיק הנתבע טען מנגד כי העובד עבד רק בתקופות מסוימות וקיבל את כל השכר וההטבות המגיעות לו. השופטת פתחה וציינה כי העובד לא קיבל טופס הודעה בלשונו המפרט את זכויותיו, דבר המטיל את נטל ההוכחה על המעסיק בעניין שבמחלוקת. לאורך כל פסק הדין דחה השופט את טענות המעסיק, תוך שהוא מציין חוסר עקביות בעדותם והיעדר ראיות התומכות בגרסתם לאירועים. השופטת קיבלה את טענת העובד להעסקה רצופה בין השנים 2016 ל-2020 וכי שכרו השעתי עמד על 50 שקל. המעסיק חויב לשלם לעובד פיצויים שונים, בהם 55,800 ש"ח בגין אי הפרשה לפנסיה, 11,000 ש"ח עבור משכורת מרץ 2020, 23,800 ש"ח עבור פדיון חירות ו-9,733 ש"ח עבור דמי הבראה, בין היתר, בסך כולל של 167,211 ש"ח. בנוסף, חויב המעסיק בכיסוי שכר טרחת עורך הדין של העובד, שנקבע על 8,000 שקל. השופטת סיכמה בהדגישה, כי על הנתבעת לשאת בתוצאות של אי הבאת ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה וכי עדותה של העובדת אמינה יותר.