ת"א 43408-12-20

תקציר

השופט קיבל את בקשת הנתבע לעכב את ההליכים בבית המשפט לטובת בוררות על בסיס חוק הבוררות, המאפשר שהות כזו אם קיים הסכם בוררות בין הצדדים, ואם המבקש מוכן ומוכן לנהל בוררות. השופטת מצאה כי תניית בוררות בהסכם החוזי חלה על כל הנתבעים ועל הסכסוך שעל הפרק, שנסב סביב ביצוע ועיכוב בהשלמת פרויקט בנייה. התובעים טענו כי תניית הבוררות בהסכם שיתוף הפעולה מהווה תנאי מפלה בחוזה אחיד ואין להחילו. עם זאת, השופט חלק על כך, תוך שהוא מצטט את חוק החוזים האחידים, שאינו מבטל תניית בוררות במקרה זה. כמו כן, השופט קבע כי תניית הבוררות אינה מוגבלת להסכם שיתוף הפעולה אלא ניתנת להרחבה גם להסכמים וצדדים קשורים אחרים, לרבות כאלה שלא חתמו רשמית על הסכם שיתוף הפעולה, נוכח תפקידם המהותי בפרויקט. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים הפגינו נכונות לבוררות, כנדרש בחוק, וכי הצהרותיהם הקודמות של התובעים הצביעו על הסכמתם לבוררות בתביעות כספיות, החלה על התביעה הנוכחית. לפיכך, הבקשה להקפאת הליכים התקבלה, והתיק יוסר משולחן בית המשפט לטובת בוררות כפי שהוסכם בהסכם החוזי. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.