רע"א 10123/07

תקציר

בסכסוך משפטי שעניינו בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לבטל פסק בוררות שניתן על ידי בורסת היהלומים הישראלית בע"מ. המבקש, מייסד חברה רומנית לליטוש יהלומים, טען כי הבוררות חרגה מסמכותה בכך שהתייחסה לסכסוכי שכירות שאינם קשורים להפקת יהלומים, למרות הסכמים לפיהם יש לדון בבוררות רק בנושאים הקשורים ליהלומים. אינטראקציות סותרות החלו במהלך דיונים כושלים של מיזם משותף עם המשיב, שהובילו להסכמים מאוחרים יותר ולהפרות חוזיות לכאורה כאשר המשיבה הפסיקה לספק חומרי גלם. הבוררות, שיזם המשיב, הסתיימה בפסק דין המחייב את המבקש לשלם סכומים משמעותיים, לכאורה בגין דמי שכירות בלתי מורשים. המבקש ערער על כך בבית משפט קמא מכמה טעמים: בוררות בלתי מורשית מעבר להיקף המוסכם, היעדר הסכם בוררות תקין ופגיעה בזכות להציג טענות. עם זאת, בית המשפט מצא כי קיים הסכם בוררות תקף על פי כללי הבורסה, והגיע למסקנה כי ההליכים והסעדים שנפסקו היו בתחום המוסכם. היא גם ביטלה את החששות מפני החלפת בורר במהלך ההליך. לאחר מכן, אישר בית המשפט את החלטת הבוררות, לא מצא עיוות דין או חריגה מצד הבוררים, ודחה את רשות הערעור, תוך שמירה על עמדה של ריסון שיפוטי בענייני בוררות. למרות הצגת תמליל שיחה עם בורר כראיה לחריגה מסמכות, בית המשפט מצא כי אין די בשינוי התוצאה, ובכך חיזק את היקף הבוררות הקשורה לענייני יהלומים ולא מקרקעין. הבקשה נדחתה בסופו של דבר, ואישרה מחדש את הלגיטימיות והסופיות של פסק הבוררות בתיק.