עת"מ 27691-10-22

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בשל היעדר חיזוק בפועל של המבנה כנדרש בתמ"א 38. השופט מדגיש כי תכליתה של תמ"א 38 היא לעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ופרשנות התכנית כך שתאפשר תמריצים נוספים ללא חיזוק בפועל תתמרץ התנהגות שלילית ותפגע בתכלית התוכנית. מאחר שהבניין המדובר לא חוזק למרות שקיבל תמריצי בנייה, מתן תמריצים נוספים אינו סביר. יתר על כן, השופט מבהיר כי יש לפרש את פסק דין שתיל, אליו מתייחסים העותרים, כמחייב חיזוק כפוי ולא רק כוונה לחזק. השופט גם מבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסקי דין קודמים, כגון פרשת עין גדי, בשל נסיבות שונות. במקרה זה, אין הסכמה בין בעלי הזכויות בבניין לגבי פרויקט התמ"א, והיזם הקודם שקיבל תמריצים לא חיזק את הבניין. בנוסף, הכרזה על המבנה כמסוכן אינה מצדיקה אוטומטית מתן תמריצי בנייה לפי תמ"א 38. השופט מציע כי המצב הנוכחי אינו בלתי נמנע ותלוי ברצון השוכרים, וניתן לנקוט בפתרונות ופעולות משפטיות אחרות. לבסוף, השופט מחליט שלא לחייב את העותרים בהוצאות בשל הנסיבות והתוצאה הקשה עבורם.