ה"פ 21193-05-17

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע צו הפינוי של המקרקעין שתפסו שלא כדין. השופט קבע כי המבקשים לא עמדו בדרישות לקבלת בקשתם, שהוגשה באיחור ללא הסבר סביר. הם לא סיפקו שום הוכחה, אפילו לא מראית עין של ראיות, לזכויותיהם לכאורה בקרקע, שבבעלות המדינה. הקרקע המדוברת אף אינה משמשת למגורי המבקשים. כמו כן, התקיימו הדרישות למתן צו פינוי, כאמור בחוק מקרקעי ציבור: הקרקע נתפסה שלא כדין, הצו הוצא תוך 6 חודשים מיום גילוי התפיסה והמבנה בן פחות מ-36 חודשים. המבקשים גם לא הוכיחו כי עמדו בתנאים לביטול צו הפינוי. טענותיהם לגבי תביעת פשרה ואופק תכנוני אינן מחזיקות אחיזה במקרה זה. המשיבים, לעומת זאת, הוכיחו את בעלותם על הקרקע. לבסוף, טענת המבקש לאכיפה בררנית לא נתמכה ולכן נדחתה. בהתחשב באינטרס הציבורי ובהיעדר זכויות הראויות להגנה עבור המבקשים, החליטה השופטת שלא לעכב את ביצוע הצו וקבעה את עלות הוצאות המשיב על 7,500 ₪.