ע"א 3805/17

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הסכם משנת 2007 לאספקת גידולי ענבים מכרמי המבקשת למשיבה לתקופה של 21 שנים. בית משפט קמא דחה את הטענה כי המבקש פעל בחוסר תום לב בשלב המשא ומתן, אך קיבל את הטענה כי פעל בחוסר תום לב בביצוע ההסכם בכך שהסתיר מידע רלוונטי מהמשיב. כתוצאה מכך, מצא בית המשפט כי אי מילוי חובותיו של המבקש הסב למשיב נזק משמעותי. בית המשפט פסק למשיב פיצוי בסך 1,250,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט בסך 85,000 ₪. סכום זה חושב על בסיס ההשקעות שביצע המשיב, אובדן רווחים ועלויות נוספות, אך בית המשפט דחה את חישובי המומחה מטעם המשיב שהעמידו את הנזק על למעלה מ-5 מיליון ₪. המבקש ערער על פסק דין זה, מה שהוביל לבקשה לדחיית הערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הכספי. המבקש טען כי לערעור סיכויי הצלחה טובים בשל טעויות בפסק דינו של בית משפט קמא, לרבות פסיקת פיצוי כפול והיעדר ראיות לנזקי המשיב, ואילו המשיב טען כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים בכל הנוגע לקביעות עובדתיות ולשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית. בית המשפט נעתר חלקית לבקשת הדחייה, ולא מצא עילה לעכב את ביצוע פסק הדין לגבי מרבית הסכומים שנפסקו, אך הורה על עיכוב תשלום בסך 500,000 ₪ עד להכרעה בערעור, נוכח טענת המבקש לכפל פיצויים ואומדן פיצויי הקיום. בסופו של דבר בוטל צו המניעה הארעי שהוצא קודם לכן, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.