עת"מ 3198/06

תקציר

פסק הדין מבטל את הפקעת אדמות העותרים על ידי העירייה, שאושרה לצורך שימור שני מבנים בעלי ערך היסטורי. טענתם המרכזית של העותרים היא הימנעותה של העירייה ממימוש התכנית לשימור, המהווה ויתור על ייעודה של התכנית. פסק הדין מצדד בעותרים וקובע כי ההזנחה המתמשכת של העירייה – שהתאפיינה בפעולה מינימלית ובהיעדר הסברים משכנעים לשיהוי של 14 שנה – פוגעת בזכויות הקניין של העותרים. בית המשפט פוסק לטובת ביטול ההפקעה ומורה לרשם המקרקעין להסיר את הערת האזהרה על החלקה, תוך מתן שהות למשיבים להיערך לשינוי הסטטוס קוו. השופט מדגיש את ההבחנה בין תקיפת תכנית לגופה לבין אי מימושה, ומציין כי טענת המשיבים כי התכנית היא תכנית רגילה נעדרת שחר. בנוסף, מדגישה השופטת את אי-חוקתיות מעשי המשיבים, תוך הכרה בזכות הקניין כזכות אדם בסיסית, הגוברת על פעולות העירייה. פסק הדין מתייחס גם לבקשת העותרים לסעד כספי, ומפנה אותה לפורום אחר, שכן הוא אינו מתאים להתדיינות מנהלית. יש לציין כי השופט דוחה את בקשת העותרים לקבוע את הקרקע למגורים, ומבטל רק את ההפקעה הקשורה לשטח הבניין. פסק הדין ניתן באופן מקוון ואין צו להוצאות בשל התנהלות העותרים בכל הנוגע להגשת ראיות.