ת"פ 13761-07-17

תקציר

הנאשם, רכז פעילות בוועד הארצי של עובדי בנק דיסקונט, הואשם בשוחד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. בכתב האישום נטען כי הנאשם התנה את המשך הקשר העסקי של הבנק עם סוכנות הביטוח של המתלונן בכך שזו תשלם את חובו האישי של הנאשם לחברת ביטוח. בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמת השוחד מחמת ספק סביר, שכן הראיה היחידה התומכת באישום זה הייתה עדותו של המתלונן, שלא הייתה אמינה וסותרת ראיות אחרות, וחקירת המשטרה לא בחנה אפשרויות אחרות שהועלו מהראיות. עם זאת, בית המשפט הרשיע את הנאשם במרמה והפרת אמונים בתאגיד, וקבע כי אסור לחברי ועדי עובדים לקבל טובות הנאה או להתקשר בעסקאות פרטיות עם ספקי מוצרים ושירותים שנבחרו על ידי הוועד, שכן התנהלות כזו פוגעת בתאגיד ופוגעת באמון הציבור בו. בית המשפט הדגיש את החשיבות שבקביעת נורמות ברורות לחברי הוועדה כדי למנוע מהם לנצל לרעה את מעמדם לתועלת אישית, וציין כי היסוד הנפשי בעבירת הפרת האמונים הוא המודעות לאופיו הפיזי של המעשה, שהיה קיים במקרה זה.