עמ"נ 32681-02-14

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף בחוק התכנון והבניה שעניינו תשלום היטל השבחה על השבחת מקרקעין. הסעיף המדובר מתייחס למקרים בהם בנייה או הרחבה של דירת מגורים מתרחשת על הקרקע. על פי החוק, בעל הקרקע פטור מתשלום היטל השבחה אם שטח המגורים לאחר בנייה או הרחבה אינו עולה על 140 מ"ר. בית המשפט פירש סעיף זה בצמצום, וקבע כי הפטור חל על דירת מגורים אחת בשטח של עד 140 מ"ר, גם אם הקרקע שייכת למספר בעלים. פרשנות זו מבוססת על תכליתו החברתית של הפטור, שהיא לסייע לאזרחים לשפר את תנאי חייהם מבלי לשאת בהוצאות גבוהות. פסק הדין נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הקרקע לבין האינטרס הציבורי, ולהבטיח כי היטל ההשבחה, שנועד לתרום לקופה הציבורית, ישולם במועדו. החלטה זו מתיישבת עם פסיקות קודמות, ומדגישה כי הפטור נועד להיטיב עם הפרט באופן ישיר ולא להעשיר אותו על חשבון הקהילה. משכך, במקרה הנוכחי מקבל בית המשפט את החלטת ועדת הערר, המחייבת את העותרים לשלם את היטל ההשבחה בגין שני בנייני מגורים, כאשר רק דירה אחת פטורה מההיטל. המשיבים נדרשים לשאת בהוצאות בסך 20,000 ₪.