רע"א 2111/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בתיק שעניינו בקשה לפטור מאגרת בית משפט בגין תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים. המבקשים, שאינם מיוצגים, ביקשו פטור בנימוק של חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרות. עם זאת, בית המשפט פסק נגדם וקבע כי לא סיפקו ראיות מספיקות למצבם הכלכלי ולכן דחה את בקשתם. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המקרה נופל תחת גדר חוק חסינות מדינות זרות, המעניק חסינות למדינות זרות מפני סמכות שיפוט בבתי המשפט בישראל. החוק, שנכנס לתוקף לאחר הגשת התביעה, חל על כל הליך שטרם החל לדון בו. מאחר שהמבקשים לא שילמו את שכר הטרחה, הדיון לא החל, ומכאן חל החוק. טענות המבקשים כי אין להחיל את החוק על עניינם לא צלחו. הם טענו כי החוק נחקק בדיעבד כדי לעכב את עניינם באופן ספציפי, דבר שבית המשפט מצא כבלתי נתמך ובלתי חוקתי. בית המשפט דחה גם את טענתם כי תביעתם היא בעלת אופי מסחרי, דבר שהיה פוטר אותה מחסינות על פי החוק. תחת זאת, בית המשפט אפיין את התביעה כמתייחסת לסמכות שלטונית ולכן חסינה מפני תביעה. בסופו של דבר, פסק הדין דחה את בקשת המבקשים לפטור מאגרת בית משפט ואישר את תחולתו של חוק חסינות מדינות זרות, וכתוצאה מכך נדחה הערעור. ההחלטה התבססה על חוסר יכולתם של המבקשים לעמוד בדרישה הכספית ועל החסינות ממנה נהנה המשיב, ההופכת את העילה לחסרת שחר.