ת"א 37014-02-22

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים, אביו וחברת ביטוח, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מנפילה מסולם שאירעה בעת שעבד בחצר האחורית של אביו. התובע טען כי התאונה אירעה בשל מצבו הלקוי של הסולם באותה עת, שהיה בבעלות אביו ומבוטח על ידי חברת הביטוח. הנתבעים טענו כי התאונה הייתה באשמתו הבלעדית של התובע. לחילופין, גם אם הסולם היה פגום, התובע לא הצליח להוכיח כי הפגם גרם לתאונה. בית המשפט קבע, כי התובע הצליח להוכיח כי התאונה אירעה כמתוארו וכי הסולם היה פגום בשל היעדר אמצעים למניעת החלקה על רגליו, דבר המהווה סיכון צפוי ובלתי סביר. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי התובע תרם תרומה משמעותית לתאונה בכך שלא בדק את הסולם לפני השימוש בו ולא ביקש סיוע בטיפול בו. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנתבעים אחראים לתאונה. למרות שמצא כי אשמתו התורמת של התובע אינה משמעותית, בית המשפט העריך אותה ב-40%. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובע 311,000 ₪, לרבות אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל. הסכום הופחת ב-40% בשל אשמתו התורמת של התובע. בית המשפט אף הורה לנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.