עמ"נ 26491-03-24

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את הערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה. הנקודה הראשונה בהחלטת ועדת הערר, הנוגעת להשלמת תסקיר סביבתי, מתקיימת. הסקר מוכר כמסמך חשוב, ואי מסירת נוסח מלא לשמאי המכריע מהווה תשתית עובדתית בלתי ראויה להחלטתו. לפיכך, החלטת הוועדה לחייב את השמאי להסתמך על תסקיר מלא מוצדקת. שנית, בית המשפט מסכים עם המערערים כי ועדת הערר שגתה בכך שהורתה לשמאי להוסיף לדו"ח שלו תוספות נוספות בנוגע למיגון אקוסטי בדירות. השמאי ערך בדיקה יסודית, ומסקנתו כי שינוי דירה אינו שולל את הפגיעה בערך הנכס היא סבירה ואין לשנותה. עם זאת, בית המשפט מוצא טעם בהחלטת הוועדה בדבר הצורך לכמת את פוטנציאל צמצום הנזק על ידי בעלי הדירות. היבט זה צריך להישקל על ידי השמאי המכריע, בהתבסס על המידע הזמין וכל חקירה נוספת שהוא רואה לנכון. באשר לגורם הדחייה, בית המשפט פוסק לטובת המערערים. התערבותה של ועדת הערר בשיקול דעתו של השמאי אינה מוצדקת, שכן שיטת השומה שלו מבוססת על פרקטיקה מקצועית מקובלת. החלטת הוועדה לחייב את השמאי לשקול את סלילת הכביש בפועל היא תחליף בלתי מתקבל על הדעת של שיקול דעתה שלה לזה של השמאי. לבסוף, בית המשפט ממליץ לצדדים לנסות ליישב את חילוקי הדעות שנותרו בדרך ידידותית, לאור המאבק המשפטי הארוך והבלתי מתפשר עד כה. על כל צד לשאת בהוצאותיו, והערבות תוחזר למערערים.