בש"א 3607/08

תקציר

הנתבעים בתביעת פיצויים בגין תאונות דרכים ביקשו לפסול מסמך חתום על ידי הפסיכולוג הקליני של התובעת, אשר נשלח למומחה פסיכיאטרי שמונה על ידי בית המשפט, וביקשו להפיק מהפסיכולוג את כל תיק הטיפול של התובע. הנתבעים טענו כי המכתב מהווה חוות דעת רפואית, שהצגתה אסורה, וכי יש בה כדי לפגוע באובייקטיביות של המומחה. עוד טענו כי המידע בתיק רלוונטי והכרחי לבירור הטענה. התובעים התנגדו לבקשה, תוך הדגשת חשיבות המכתב עבור המומחה והגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט כלפי המצאת מסמכים הקשורים לטיפול פסיכיאטרי. לחלופין, הם הציעו למחוק חלקים מהמכתב. באשר לתיק הטיפול, ציין בא כוח התובעים כי הפסיכולוג לא ניהל רישום של המפגשים, וכי פסיכולוג אינו מחויב להמציא רשומות אישיות. בתגובה חזרו הנתבעים על טענותיהם והדגישו כי המכתב הוכן לצורך התביעה ולא לצרכים רפואיים, ויש בו כדי להטות את חוות דעתו של המומחה. עוד טענו כי הפסיכולוג נדרש על פי חוק לתעד את הטיפול ועליו לספק את המסמכים המלאים. בית המשפט קבע כי המכתב הוכן ביוזמת התובעת ולצורך התביעה, ואין בו נתונים ומידע חיוניים אודות הטיפול והמצב הנפשי של התובעת. בית המשפט הגיע למסקנה כי המכתב, כלשונו, יפגע בשיקול דעתו של המומחה ואין להמציא לו אותו. תחת זאת, בית המשפט הורה לפסיכולוג לספק למומחה מסמכים המתעדים את טיפוליו של התובע לפני ואחרי התאונה. לפיכך אושרה הבקשה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות בקשה בסך 1,000 ₪.