ע"א 37/68

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לבטל צו מזונות זמני בעניינה של אשת המשיב, בהתבסס על שתי טעויות עיקריות שזיהה השופט. בתחילה, הוראת השעה, המחייבת את המשיב בתשלום מזונות, ניתנה מבלי להתחשב במצבה הכלכלי של המשיבה ובהסכם קיים בו ויתרה המערערת על זכותה למזונות במסגרת הליכי גירושין שאושרו על ידי בית הדין הרבני. המשיב, לאחר שהיה כלוא בגין אי תשלום לפי פקודת החוב (מאסר), הצליח לטעון לביטול הצו, תוך הדגשת שיקול דעתו המוטעה של בית המשפט המחוזי באשר למצבו הכלכלי ולתוקפו של הסכם הוויתור על המזונות. בית המשפט העליון אישר את הביטול, והדגיש כי צווי מניעה זמניים נועדו להסדיר מצבים הממתינים להחלטה סופית וניתן לבטלם כאשר מתעלמים מתנאים כמו יכולת כלכלית או הסכמים קודמים. בפסק הדין הובהר כי לבתי המשפט נתונה הסמכות לתקן או לבטל צווים זמניים אם מתגלות טעויות או משתנות הנסיבות. יתר על כן, צווים זמניים אינם קובעים זכויות קבע והם כפופים לביקורת לשם הבטחת הגינות וצדק, במיוחד בהתחשב בפוטנציאל למצוקה משמעותית, כגון מאסר, הנובעת מצווים שגויים. משכך, המערערת לא הייתה זכאית לדמי מזונות על פי ההסכם, ואי יכולתה של המשיבה לשלם בשל אילוצים כלכליים הצדיקה עוד יותר את ביטול הצו.