ת"א 39152-08-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה של עיריית חיפה לבטל הסכם שכירות לנכס, לפנות את הדיירים הנוכחיים ולקבל דמי שימוש הולמים. הנכס המדובר הושכר לחברת הפועלים על ידי ועד נווה שאנן, כאשר הראשונה העבירה אותו לקול הכרמל, שמאוחר יותר העבירה את זכויות האכלוס למשי. העירייה מבקשת לבטל את חוזה השכירות בעילה של אי תשלום דמי שכירות, הפרת מטרה והעברה בלתי מורשית של זכויות אכלוס. השופטת פותחת בדחיית בקשת הנתבעים לעכב את ההליכים על בסיס סעיף בוררות בהסכם השכירות המקורי, בנימוק של חוסר זהות בין הצדדים הנוכחיים לבין אלה שבהסכם, כמו גם אי עמידה בדרישות סעיף 5(א) לחוק הבוררות – המבקשים לא הוכיחו נכונות לבוררות. השופטת דוחה גם את טענות ההתיישנות והשיהוי של הנתבעים. לטענתם, התביעות חסומות בזמן, אך השופט קובע כי עילת התביעה מתחדשת מדי יום, כך שלא ניתן להתיישן בתביעה. יתר על כן, התביעה הכספית מתייחסת לשבע השנים הקודמות, הרבה בתוך תקופת ההתיישנות. באשר לתביעה לביטול חוזה השכירות, חלק מעילות הביטול עדיין מתנהלות, ואחרות נופלות בתוך תקופת ההתיישנות של 25 שנה לתביעות מקרקעין מוסדרות. טענת הנתבעים כי העירייה ידעה על מתן המשנה אינה מבוססת, מה שמוביל את השופט לדחות את הגנת ההתיישנות שלהם. באשר לסמכות השיפוט, השופט קובע כי לבית משפט השלום אין סמכות מהותית לדון בתביעה, ככל שהיא נוגעת לזכויות קניין, ושווי הנכס עולה על הסף הכספי של בית משפט השלום. עיקר המחלוקת נסובה סביב זכויות קנייניות, המצויות בסמכותו של בית המשפט המחוזי. השופט מציע לעירייה את האפשרות להחליט אם היא מעוניינת להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי או לתקן את כתבי הטענות שלה ולפצל את הסעדים. השופט גם מעודד את הצדדים לשקול גישור, בהתחשב באופי הסכסוך ובזהות הצדדים, ומציע עיכוב בהעברת התיק לבית המשפט המחוזי אם הצדדים יסכימו לגישור. ההחלטה תתקבל ללא הוצאות, והתיק יועבר לבית המשפט המחוזי, אלא אם העירייה תודיע על כוונתה לפצל את הסעדים או לפנות לגישור עד למועד שנקבע.