ת"א 31885-01-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים לדחות את חשיפת הראיות הנוגעות להתנהלות הנתבעים ביחס למלאי. השופט קבע כי התובעים לא הציגו נימוקים משכנעים המצדיקים חריגה מהנוהג המקובל של גילוי ועיון במסמכים בו זמנית. הראיות שביקשו לדחות מתייחסות לטענות שכבר פורטו בכתבי הטענות, שהנתבעים יכלו לצפות מראש, ובכך למזער את גורם ההפתעה. יתר על כן, גם במצבים בהם הנתבעים לא מסרו גרסה לאירועים, קיימים מנגנונים פרוצדורליים לטיפול בכך. הראיות מייצגות רק היבט אחד של המחלוקות המשפטיות מרובות הפנים בין הצדדים, וקיימות דרכים נוספות עבור התובעים לבסס את טענותיהם. מאחר ומדובר בסכסוך עסקי, סביר להניח כי קיימים מסמכים רלוונטיים, המפחיתים ממשקלן של הראיות המדוברות. בנוסף, הראיות משתרעות על עניינים שמעבר למחלוקות הנטענות, ומדגישות את חוסר ההתאמה של דחיית גילוין. משכך, נדרשים התובעים לאפשר לנתבעים לבחון את חומר הראיות בתוך פרק זמן קצוב, כאשר שאלת ההוצאות שמורה להכרעה מאוחרת יותר. השופט גם קובע לוח זמנים להגשת תצהירים וקובע מועד קדם משפט.