ת"א 2173/02

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בהעברת דיון מהרכב שיפוטי אחד למשנהו. על פי סעיף 7 לחוק הרלוונטי, מטרת החלטה זו היא להבטיח כי תובענות קבוצתיות דומות או זהות יידונו ויוערכו על ידי אותו הרכב שופטים. זו נתפסת כדרך היעילה ביותר לנהל תיקים אלה, שכן היא מאפשרת לפאנל לראות את "התמונה השלמה", מונעת הליכים מקבילים באותו נושא ומבטיחה ייצוג מיטבי של האינטרסים של הקבוצה. במקרה הנוכחי הוגשו שתי תביעות: פרשת רוזין ותביעה נגד מבטחים. מאחר שמקרים אלה מעלים שאלות דומות של עובדה ומשפט ויש ביניהם מידה רבה של חפיפה בין הקבוצות המיוצגות, השופט קובע כי יש לדון בהם בפני אותו הרכב. השופטת מציינת כי בעוד שהחוק לא היה בתוקף כאשר הוכרעו לראשונה הבקשות להקפאת הליכים, הבקשה הנוכחית מבקשת להעביר את הדיון, וזו גישה שונה מהותית. לפיכך, ההחלטה הקודמת על עיכוב הליכים אינה נתפסת כחסם בפני העברה זו. השופטת מדגישה כי טובת הכלל של הקבוצה המיוצגת צריכה להיות שיקול ראשון במעלה בתובענות ייצוגיות, ולכן יש להעביר את הדיון בתביעה נגד המבטחים ואת בקשתם לאישור להרכב הדן בתיק רוזין. החלטה זו נובעת גם מכך שתיק רוזין תלוי ועומד מזה שנים רבות, ואף שלא התקדם באופן מהותי בשל עניינים מקדמיים, העברת הדיון לפאנל רוזין מבטיחה כי הנושא יטופל ביעילות. הקפאת ההליכים מבוטלת, והתיק נגד המבטחים מועבר לשופט ד"ר ד. פפר, המנהל את תיק רוזין.