בג"צ 1527/06

תקציר

בשנת 2006 הוגשה עתירה נגד מספר הנוסעים המותר באוטובוסים וההשלכות הבטיחותיות הכרוכות בכך. בית המשפט הכיר במאמצי משרד התחבורה לטפל בחששות, אך ביקש מידע נוסף. זה כלל הפצה ציבורית של הגבלות, במיוחד לגבי אוטובוסים בינעירוניים, ואת המעשיות של אכיפת כללים אלה. המשיבים, בהודעה משנת 2008, טענו כי התקנות הנוכחיות בטוחות וכי נסיעה בקבע מותרת על פי תקנים אירופיים, שישראל אימצה. הם גם הדגישו את הקשיים באכיפת הגבלות כאלה על אוטובוסים עירוניים, את ההשפעות השליליות האפשריות על התנועה והכלכלה, והגישו דו"ח על נפגעי האוטובוסים בישראל. העותרים ביקשו תגובה מהמדינה, שבית המשפט התיר לה הארכה, והדגישו את הצורך בפרסום ראוי בנוגע להגבלות. עוד הציע בית המשפט לכלול את הגבלת הרישוי של אוטובוסים בינעירוניים ולבחון היתכנות של שלטים המעידים על מגבלה זו, תוך השארת מקום לגמישות באוטובוס האחרון של הלילה. פסק הדין עודד את יישום המלצותיו של מר צברי והמתין להגשות נוספות משני הצדדים בטרם יקבל החלטה סופית.