ת"א 1886-08-07

תקציר

התובעים, מספר חברות יבוא, העבירו את המכס על סחורתם לסוכן מכס, רפאל &רון, שלא העביר אותו למכס עקב קריסתם. לאחר מכן דרש המכס את המכס מהתובעים, שסירבו ותבעו את המכס בגין רשלנות, אפליה והפרת חוק המסים העקיפים. בית המשפט מצא כי המנהגים אכן נהגו ברשלנות כלפי התובעים שכן הם כשלו בחובת הזהירות שלהם כלפיהם. עם זאת, לתובעים נפל גם אשם תורם, שכן הם יכלו לדעת את המצב המשפטי והעובדתי ולהבטיח את תשלומיהם, אך לא עשו זאת. בית המשפט החליט כי על המכס לשאת ב-80% מהפסדי התובעים ואילו התובעים עצמם צריכים לשאת ב-20% הנותרים. טענת ההפליה התקבלה מאחר שהמכס הגיע להסדר עם יבואנים אחרים במצב דומה, אך סירב לעשות כן עם התובעים ללא כל הצדקה סבירה. התביעה לפי חוק מסים עקיפים נדחתה מאחר שהתובעים לא מילאו אחר התנאים הקבועים בחוק. לבסוף, בית המשפט החליט כי המכס אינו מנוע מלדרוש שוב את תשלומי המס על בסיס הנפקת רישיונות יבוא, שכן הדבר אינו קשור לשאלת התשלום. המכס חויב להחזיר 80% מהמכס ששילמו התובעים בצירוף הוצאות משפט.