סע"ש 49821-01-16

תקציר

פסק הדין פסק לטובת התובעת, שפוטרה מעבודתה במעבדה כימית, בתביעה בטענה לאפליה על רקע גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי פעלה כדין, והורה לנתבעת לשלם לתובעת 109,877 ש"ח כפיצוי בגין נזק ממוני, 50,000 ש"ח כפיצוי נוסף לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ו-20,000 ש"ח הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התובעת, שהייתה כמעט בת 64 ועבדה במעבדה קרוב ל-18 שנה, השתייכה לקבוצה מוגנת כעובדת מבוגרת, ואיכותה הטובה שאין עליה עוררין של עבודתה גרמה לכך שלא הייתה סיבה לפיטוריה על רקע מעשיה או התנהגותה. בית המשפט מצא כי החלטת הנתבעת לפטר את התובעת נבעה בעיקר מביטול תפקידה כחלק מתהליך צמצום והתייעלות בחברה. עם זאת, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי פעלה בתום לב ושקלה את נסיבות חייה של התובעת – לרבות גילה ושנות שירותה – כנדרש בחוק. הימנעותה של הנתבעת מלשקול באמת חלופות לפיטורים, והסתמכותה על טיעון פורמליסטי בדבר ביטול משרתה של התובעת, הצביעו על כך שגילה של התובעת ושכרה הגבוה בשל שנות שירותה השפיעו לרעה על ההחלטה. בנוסף, ציין בית המשפט כי הימנעותה של הנתבעת מנקיטת צעדים פוזיטיביים לאחר שהתובעת העלתה את טענותיה, שכללו את צרכי ההגנה שלה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כאם חד הורית לבן בוגר עם אוטיזם, החריפה את האפליה. הצעות העבודה המאוחרות שהגישה הנתבעת לאחר שהסכסוך הגיע לבית הדין, שלא היו שוות ערך לעבודתו הקודמת של התובע וכללו תנאי עבודה גרועים יותר ושכר נמוך יותר, לא תיקנו את המצב. בקביעת הסעד הראוי שקל בית הדין את חוסר תום הלב והפיטורים המפלים של הנתבעת, את נסיבותיה האישיות של התובעת ואת היעדר כל סיבה אחרת לפיטוריה. בעוד התובעת תבעה פיצויים עד גיל פרישתה, בית המשפט פסק לה 12 חודשי משכורת בסך 109,877 ש"ח וכן פיצויים לא ממוניים בסך 50,000 ש"ח כדי לפצות על עוגמת הנפש, לשמש כגורם מרתיע ולהעניש את הנתבעת על התנהלותה. סכום זה היה בנוסף לזכאות התובעת לדמי אבטלה ולפנסיה כלשהי. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪.