ת"פ 10291-01-12

תקציר

מדינת ישראל ביקשה להאריך את צו איסור הפרסום על פרסום פרטים אישיים של אחד העדים, המכונה ס.ד., כדי למנוע הטרדה תקשורתית ולשמור על פרטיותו של העד. הבקשה נתקלה בהתנגדות מצד ההגנה וכלי התקשורת, בטענה כי לציבור יש זכות לדעת את פרטיו ועברו של העד, וכי התוכנית המדוברת, "כלבוטק", אינה מהווה הטרדת עד, שכן היא לא ניגשה או דיברה עם העד או עם בני משפחתו. עוד נטען כי בקשת המדינה הוגשה באיחור, וכי פרטיותו של העד וזכותו לסביבה שלווה אינן יכולות לגבור על זכות הציבור לדעת ועל חופש הביטוי. השופט דוד רוזן הכיר בחשיבותו של עקרון הפומביות בהליכים משפטיים כהיבט יסודי של מערכת המשפט, שיש לצמצמו רק בנסיבות חריגות. הוא הביע אי נוחות מהפרסומים המגמתיים בתקשורת על עד המדינה, אך בסופו של דבר דחה את בקשת המדינה והסכים עם המשיבים כי היא הוצאה באיחור וכי התוכנית אינה מהווה איום ממשי על פרטיותו או נוחותו של העד. רוזן הדגיש כי הפגיעה בעד לא הייתה חמורה דיה כדי להצדיק הגבלת זכות הציבור לדעת, מה גם ששמו של העד כבר פורסם באינטרנט, ולא נפתחו חקירות בכלי התקשורת בגין הטרדה. יתר על כן, תכני התוכנית לא היו קשורים לדיונים בבית המשפט, והעד הסכים לספוג לשון הרע פומבית.