בר"ע 523/08

תקציר

פסק דין זה סובב סביב שתי בקשות הנוגעות ליישום סעיף 42א לפקודת הראיות ולזיקתו לקרנית - הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הבקשות הוגשו על ידי נהג טרקטורון שהיה מעורב בתאונה שבה נהרגו נוסעו וקרנית, בעת שביקשו לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע. הנהג הודה כי נהג ברכב במסגרת הסדר טיעון בתיק הפלילי, אך הכחיש את אשמתו בתביעה האזרחית. בית המשפט דחה את שתי הבקשות, ואישר כי פסק הדין הפלילי שימש ראיה לכאורה בתביעה האזרחית וכי הנהג וקרנית לא יכלו להציג ראיות לסתור אותו. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שאחריותה של קרנית נובעת מאחריותו של הנהג וכי היא חבה את חובו של האחרון, שכן התאונה אירעה עקב רשלנותו (היעדר כיסוי ביטוחי או ביטוחי). יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי השתלשלות ההליכים אינה מצביעה על עיוות דין, וציין כי הודאתו של המבקש בתיק הפלילי הייתה מרצון. לפיכך, הערעור על הצגת ראיות נוספות נדחה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי הדין.