דב"ע נב/27 - 0

תקציר

במקרה זה, השאלה הייתה האם בית הדין יכול לדון בערעור על החלטת פקיד תביעות לאחר שהמבוטח כבר ביקש קביעה של ועדה רפואית לגבי נכות משבץ מוחי הקשור לתאונת עבודה מוכרת. המערער עבר תאונת דרכים ביום 10.11.88, שהסתיימה בפגיעה בכתף שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך ערער על אי ההכרה באירוע מוחי עוקב כקשור לתאונה. זמן קצר לאחר התאונה פנה המערער הן לוועדה הרפואית והן לבית הדין בבקשה להכרה בנכות שנגרמה לו כתוצאה מהשבץ המוחי. בית הדין קבע כי על המבוטחים לבחור בדרך משפטית אחת ואינם יכולים להמשיך בשניים במקביל; במקרה זה, הוועדה הרפואית החזיקה בסמכות. למרות ניסיונות לערער על החלטת הוועדה הרפואית ולאחר מכן לערער על מסקנות פקיד התביעות, קבע בית הדין כי מרגע שנעשתה פנייה לוועדה הרפואית, היא נתונה לסמכות להחליט על הקשר הסיבתי בין התאונה לנכות, לפי חוק הביטוח הלאומי. המקרה שב ומדגיש כי תביעות הקשורות לתאונות עבודה בהן מעורבים נכות נמצאות בסמכות הוועדה הרפואית, ומרגע שנבחר המסלול לא ניתן לפנות אליו במקביל. משכך, הערעור נדחה, ונקבע כי סכסוכים מסוג זה חייבים ללכת במסלול המשפטי שנבחר מלכתחילה, תוך שמירה על החלטות פקיד התביעות והוועדה הרפואית.