ת"א 1034/00

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אוטובוס באוקטובר 1999, הגיש תביעה נגד נהג האוטובוס והמבטחים בפברואר 2000. הנתבעים הכירו בחובתם לפצות את התובע. בית המשפט מינה מומחים רפואיים במספר תחומים, אשר נתנו חוות דעת על נזקיו ונכויותיו של התובע. התובע סבל מחבלות רבות ועבר ניתוחים, ונותר עם נכות לצמיתות. נכותה הרפואית הוערכה בשיעור של 57.86%, מה שהיה צפוי להשפיע על יכולתה לתפקד ולעבוד. היא נזקקה לסיוע במטלות הבית ונשאה בהוצאות שונות עבור טיפולים ונסיעות. התאונה הובילה גם לשינוי באורח חייה, מה שגרם לה לאבד את שמחת החיים ולהיות חסרת סבלנות, מדוכאת וחרדה. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, אובדן פדיון ימי מחלה, אובדן מענק פרישה בגיל 65, הפסדי פנסיה, סיוע במטלות הבית בעבר ובעתיד, טיפולים רפואיים, הוצאות שונות וכאב וסבל. סך הפיצויים הסתכם ב-1,686,485 ₪. עם זאת, בוצעו ניכויים בגין קצבת פנסיה מוקדמת ותשלומים תכופים שהתקבלו, והתוצאה הייתה יתרה של 400,540 שקל. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט ומע"מ. הסכום בסך 130,386 ₪ היה אמור להיות מוקפא עד להחלטה סופית בדבר נכותו הצמיתה של התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי. פסק הדין ניתן באפריל 2005, והפרשי ריבית והצמדה היו אמורים להתווסף לסכומי הפיצוי והניכוי.