סע"ש 13769-03-18

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של הסכם קיבוצי בין חברת התעופה אל על לטייסיה בנוגע לפיצוי בגין לוח טיסות לא סדיר. לטענת התובעים, כאשר טייסים מוקצים לטיסות גב אל גב מבלי לקבל את זמן המנוחה הנקוב בהסכם, יש להתייחס לזמן הכולל כזמן טיסה אחד, דבר המזכה אותם בפיצוי נוסף. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת החברה, וקבע כי ההסכם הקיבוצי עצמו מגדיר "זמן בתפקיד" ואת הנסיבות שבהן משולם פיצוי חריג. אין בהסכם תימוכין לשוניים לטענות התובעים, ותקנות התעופה אליהן מתייחסים התובעים אינן חופפות להגדרות בהסכם הקיבוצי. יתר על כן, התובעים לא הביאו ראיות אובייקטיביות לכך שהחברה אימצה את הפרקטיקה שלטענתם קיימת. בית הדין הדגיש כי מטרת ההסכם הקיבוצי היא להסדיר את יחסי העבודה, ולהבדיל אותם מתקנות התעופה המתמקדות בבטיחות ובביטחון. בנוסף, הסדר הפשרה שהוזכר על ידי התובעים בהליך נפרד נמצא לא קשור ולא תומך בטענותיהם. בסופו של דבר נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 27,000 ₪.