ע"א 57183-11-14

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שמופיעים בטקסט בלבד: **עניין: בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך ערעור** **הקדמה:** החלטה זו עוסקת בבקשתו של המערער (חלילי) לפטור מתשלום אגרת בית משפט ומדמי ערבון, שהוטלו עליו במסגרת ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הערעור הוגש על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום, אשר דחה בקשה לביטול פסק דין קודם שניתן בהסכמת הצדדים. פסק הדין הקודם קבע חיוב של המבקש לפנות דירה ולשלם סכום כספי למשיבה. **המסגרת הנורמטיבית - אגרה:** 1. **חובת תשלום האגרה ותכליותיה:** פסק הדין מתחיל בביסוס החובה לשלם אגרת בית משפט, ומפרט את תכליותיה כפי שנקבעו בפסיקה (רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן): * **השתתפות חלקית בעלות ההליך:** תשלום האגרה מהווה תרומה לכיסוי עלויות מערכת המשפט. * **אפשרות לקיום הליכים:** היא מאפשרת את הקצאת המשאבים השיפוטיים, לרבות זמן שיפוטי, עבור כלל בעלי הדין. * **סינון הליכי סרק:** מהווה "מסננת" למניעת הגשת הליכים חסרי בסיס או תביעות מופרזות. 2. **הזכות לגישה לערכאות:** לצד תכליות האגרה, בית המשפט מדגיש כי יש לאזן עם זכות היסוד לגישה לערכאות, שהיא יסוד מוסד בשיטה המשפטית. 3. **מנגנון הפטור מאגרה (תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007):** פסק הדין מפרט את מטרת תקנה זו, שהיא להבטיח מצד אחד שלא שערי בית המשפט יינעלו בפני חסרי אמצעים, ומצד שני, כאשר אין בכוחה של האגרה לחסום גישה, יש לתת משקל לתכליות תשלום האגרה. 4. **תנאים למתן פטור מאגרה:** נקבע כי על מנת שינתן פטור מאגרה, יש להוכיח שני תנאים מצטברים (תקנה 14(ג) לתקנות האגרות): * **חוסר יכולת כלכלית:** על המבקש להוכיח באופן מלא ועדכני את מצבו הכלכלי. * **הליך מגלה עילה:** על ההליך עצמו להיות בעל עילה, כלומר, לא הליך סרק או חסר יסוד. 5. **נטל ההוכחה:** הנטל להוכחת שני התנאים הללו מוטל על כתפי מבקש הפטור. יש לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית, הכוללת פירוט על נכסים והכנסות, ולהציג ראיות לתמיכה בטענת העוני. בקשה חסרת פירוט ומהימנות דינה להידחות. 6. **מבחן העילה (מקל באופן יחסי):** לעניין "הליך מגלה עילה", המבחן אינו דורש סיכויי הצלחה גבוהים, אלא בחינה האם אין מדובר בהליך סרק, האם יש לו תכלית ויסוד בדין או בעובדה. די בכך שיש בהליך "ממשות בסיסית". **המסגרת הנורמטיבית - ערבון:** 1. **חובת הפקדת ערבון (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984):** תקנה זו מחייבת מערער להפקיד ערבון, וקובעת ברירת מחדל להפקדת עירבון (תקנה 428). 2. **תכלית הערבון:** תכליתו העיקרית של הערבון היא להבטיח את הוצאות המשיב בהליך. 3. **שיקולים בקביעת גובה הערבון:** בית המשפט (השופט ג'ובראן בפס"ד שצוטט) קובע כי בקביעת גובה הערבון יש לשקול, בין היתר: מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכומי ההוצאות שנפסקו בערכאות קודמות, וזהות המערער. 4. **פטור או הקטנת ערבון:** בעל דין רשאי לבקש פטור או הקטנה של הערבון מטעמים של קושי כלכלי. גם כאן, הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים: * **חוסר יכולת כלכלית:** המצב הכלכלי אינו מאפשר הפקדת הערבון. * **סיכוי הצלחה להליך:** להליך שהוגש סיכוי להצליח. * **הסתמכות על סביבה:** הפסיקה (כמו בבש"א 3166/12 מוטי אשכנזי) מדגישה כי בחינת היכולת הכלכלית כוללת גם את היכולת להסתייע בסביבה (משפחה, מכרים), ויש להוכיח היעדר יכולת זו. **מן הכלל אל הפרט - החלטת הרשמת-השופטת:** 1. **דחיית הבקשה לפטור מאגרה וערבון:** הרשמת-השופטת רביד קובעת כי דין הבקשות להידחות. 2. **כשל בהוכחת חוסר יכולת כלכלית:** * **חוסר פירוט:** המבקש לא סיפק פירוט מספק על מצבו הכלכלי, כנדרש בפסיקה. לדוגמה, לא צירף תדפיסי כרטיסי אשראי, לא הצהיר אם חשבון הבנק המוצג הוא היחיד, ולא הצהיר על היעדר רכב. * **חוסר התייחסות לאפשרויות סיוע:** המבקש, שהודה כי קיבל סיוע מבני משפחה ומ"אנשים טובים" לתשלום הוצאות בבית משפט השלום ולצרכי מחייתו, לא פירט את טיב הסיוע, סכומו ובסיסו. בכך לא הוכיח כי מיצה את כל האפשרויות לקבלת הלוואה או סיוע מבני משפחה/מכרים לתשלום האגרה (שהיא נמוכה בהרבה מהערבון) או הערבון עצמו. * **ייצוג על ידי עורך דין פרטי:** העובדה שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי (גם אם בהתנדבות, כפי שצוין על ידי באי כוחו) מעלה שאלות לגבי יכולת המימון, אף כי הרשמת-השופטת לא נדרשת באופן ישיר למימון שכר הטרחה. 3. **סיכויי ההליך:** הרשמת-השופטת מציינת כי "מבלי לקבוע מסמרות", היא אינה משוכנעת שסיכויי ההליך גבוהים כהערכת המבקש, וכי הם עולים כדי הרף המצדיק שלא להבטיח את תשלום הוצאות המשיבה. הדבר מחזק את ההחלטה לדחות את הבקשה, שכן גם התנאי השני (הליך מגלה עילה) לא הוכח בצורה משכנעת. 4. **סכום הערבון:** הרשמת-השופטת נותנת את דעתה לבקשת המשיבה להגדיל את סכום הערבון, אך דוחה אותה. היא קובעת כי אין מקום להגדיל את סכום הערבון באופן שיהווה חסם לדרכו של המבקש לערעור. 5. **טענת המבקש לגבי "החזקת כספים":** המבקש טען כי המשיבה מחזיקה בכספים שהועברו אליה לצורך עיכוב פסק דין ובסכום שהיה אמור להגיע לו. הרשמת-השופטת דוחה טענה זו, ומסבירה כי אין לעשות "שימוש" בכספי ערובה לצורך הבטחת הוצאות, וכן כי אין לראות במבקש כמחזיק בסכום של 90,000 ₪ אם מטרת ההליך היא לבטל את פסק הדין שקבע זאת. **סוף דבר:** * הבקשות לפטור מאגרה וערבון נדחות. * ככל שלא יופקד הערבון ו/או תשלום האגרה בתוך 30 יום מהמצאת ההחלטה, הערעור יידחה. **עקרונות משפטיים וחידושים (כפי שעולים מהפסק דין):** * **החשיבות של פירוט וראיות:** פסק הדין מדגיש שוב ושוב את החשיבות המכרעת של הגשת תשתית עובדתית מלאה, עדכנית ומפורטת, לרבות צירוף ראיות (כמו תדפיסי חשבון, הצהרות על נכסים, פירוט סיוע מבני משפחה), על מנת לבסס טענה בדבר חוסר יכולת כלכלית. פסיקה זו מחזקת את הנטל המוטל על מבקש הפטור. * **הסתמכות על סיוע חיצוני:** הדגש על בדיקת יכולת המבקש להסתייע בסביבתו (משפחה, מכרים) כחלק מהערכת מצבו הכלכלי, מחזק את הגישה כי "עוני" אינו רק מצב אובייקטיבי של הכנסה והוצאה, אלא גם היעדר יכולת להשיג אמצעים דרך קשרים חברתיים ומשפחתיים. * **איזון בין גישה לערכאות לתכליות האגרה/ערבון:** פסק הדין מראה כי בית המשפט מנסה לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך להבטיח את פעילות מערכת המשפט ואת זכויות הצד השני. הדחייה במקרה זה נבעה מכשל בהוכחת התנאים, ולא מגישה עקרונית לפיה חסרי יכולת אינם זכאים לגישה. * **הבחנה בין מטרות כספים:** ההבהרה כי כספים שהופקדו כערובה לעיכוב ביצוע אינם יכולים לשמש להבטחת הוצאות, מדגישה את ההבחנה המשפטית בין מטרות שונות של הפקדות כספיות בהליכים משפטיים. * **היעדר קביעת "מסמרות" לגבי סיכויי ההליך:** החלטת הרשמת-השופטת, שבה היא מציינת כי אינה משוכנעת בסיכויי ההליך "מבלי לקבוע מסמרות", מדגימה כי הבחינה של "עילה מגלה" במסגרת בקשת פטור מאגרה היא בחינה ראשונית ולא מהותית של התיק. בסך הכל, פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום הסטנדרטים המחמירים יחסית הנדרשים להוכחת חוסר יכולת כלכלית לצורך קבלת פטור מאגרה וערבון, וכן להבנת המטרות והשיקולים הכרוכים בהטלת ערבון.