דנ"א 9580/09

תקציר

בית המשפט העליון דחה עתירה לדיון נוסף בפסק דינו הקודם בסכסוך קרקעות בכפר מג'אר. השאלה העיקרית הייתה תוקפו של חוזה מכר מקרקעין משנת 1978. העותרת טענה כי יש לבטל את החוזה משום שאינו עומד בדרישת הכתב לפי חוק המקרקעין, אך בית המשפט קבע כי דרישת הכתב הוקלה במהלך השנים וכי קיימים פרטיו המהותיים של החוזה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הסכם סולחה משנת 1995, שנועד לפתור את הסכסוך, לא נכנס לתוקף בשל תקדים תנאי שלא התקיים. העותרת ביקשה לקיים דיון נוסף בשלוש סוגיות משפטיות, ובהן דרישת הכתב, סיווגו של סעיף חוזי כתנאי מתלה וקביעת שטח הקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא כי פסיקתו הקודמת עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים ואינה מצדיקה דיון נוסף חריג. בעוד שחלק מטענות העותר היו מוצדקות, פסק הדין התבסס על הנסיבות הספציפיות ולא קבע חידושים הלכתיים חדשים. לפיכך, העתירה לדיון נוסף נדחתה, שכן פסק הדין לא הציג עקרונות חדשים ולא הצדיק השלכות רוחביות.