ת"א 5882-02-11

תקציר

התובעת, כבת 67, ביקרה בבית החולים הנתבע עקב בעיות הקשורות למתן שתן ולמערכת הגינקולוגית. לטענת התובעת, שורה של רשלנות מצד צוות בית החולים הובילה אותה להזדקק לדיאליזה ולהיות תלויה לחלוטין בזולת. בית החולים הכחיש את הטענות וטען כי מצבו הנוכחי של התובע אינו נובע מרשלנותם. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי בית החולים אכן גילה רשלנות רבה כלפיה. רשלנות זו כללה אי אבחון מדויק של מצבה הרפואי של התובעת, אי קבלת החלטה מושכלת לגבי הניתוח שעברה ואי טיפול נאות בה לאחר הניתוח. כתוצאה מכשלים אלה חלה הידרדרות במצבה של התובעת והיא סבלה מאי ספיקת כליות חמורה, שנזקקה לדיאליזה קבועה. עוד קבע בית המשפט כי אין לייחס לתובעת אשם תורם או אי הקטנת הנזק, שכן לא הייתה לה שליטה על ההחלטות שהתקבלו בנוגע לטיפול בה. מבחינת הסיבתיות, קבע בית המשפט כי רשלנות צוות בית החולים היא הגורם העובדתי והמשפטי לנזקי התובע. בעקבות זאת חויב בית החולים לפצות את התובע. סכום הפיצוי הכולל, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות, עמד על 2,312,000 ₪, בניכוי 450,000 ₪ בגין ניכויים הקשורים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. לפיכך, חויב בית החולים לשלם לתובע סכום נטו של 1,862,000 ₪. בנוסף, דחה בית המשפט את הודעת הצד השלישי של בית החולים נגד שירותי בריאות כללית, ולא מצא קשר סיבתי בין התנהלות רופא הקהילה לבין נזקי התובע.