ע"א 214/62

תקציר

עניינו של תיק בסכסוך רכושי בו היו מעורבים גיסתו של השוכר, רוזה צ'רניאק (המשיב), ובעל הבית שלה, מיכאל ויוסף קורץ (המערערים), על זכות המגורים בדירה לאחר מותו של השוכר, זיגפריד מוזס, שהיה גיסו של המשיב. חוק הגנת הדייר תשט"ו-1955 עומד בבסיס טענת המשיבה כי היא זכאית להישאר בדירה, בהיותה קרובת משפחה שהתגוררה עם הדייר לפחות שישה חודשים לפני מותו. המערערים טוענים כי החוק חל רק על בני זוג וילדים של השוכר, ולא על אחים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשיב, פירש את החוק כפשוטו ושקל את כוונת המחוקק להגן על אנשים פגיעים מפני חסרי בית. את המונח "קרוב משפחה", טען בית המשפט, יש להבין במובנו הרגיל, והוא מקיף את המשיב, שהיה לו קשר הדוק עם המנוח והמשיך להתגורר בדירה. זאת ועוד, אישר בית המשפט כי למשיב בעלות משותפת על הדירה כולה, ודחה את תביעת המערערת לחזקה בלעדית. משכך, נדחה ערעורם של בעלי הדירות, והם חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 200 ל"י.