בג"צ 5771/93

תקציר

העותרים ערערו על חוקיותו וסבירותו של כלל 15 לכללי השיפוט, שהטיל חיסיון על חברי הוועדה לבחירת שופטים ומשתתפיה בדיוניה. העותרים טענו כי הכלל צריך להיקבע בחקיקה ראשית וכי הוא בלתי סביר, שכן הוא מונע מהציבור לדעת את שמות המועמדים לתפקידים שיפוטיים. בג"ץ קבע כי הכלל נקבע כדין על ידי ועדת הבחירה ונכלל בגדרו של חוק הפרשנות. עוד קבע בית המשפט כי הכלל סביר, שכן הוא מאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הצורך בחיסיון בהליך הבחירה. חובת הסודיות של ועדת הבחירה נדרשה כדי להבטיח שהמועמדים הטובים ביותר יגישו מועמדות למשרות שיפוטיות וכדי להגן על פרטיותם של המועמדים. יתר על כן, התיקון האחרון לכללים, שקבע תקופת המתנה ואפשר ביקורת ציבורית לאחר בחירת המועמדים אך לפני מינוים, התייחס במידה מספקת לזכות הציבור לדעת. לפיכך, העתירות נדחו.