ת"ט 8620-11-12

תקציר

בית המשפט דוחה את טענות הנתבע לפיהן יש לדחות את תביעת התובע בשל אי התחשבות בשיק הנדון. מהראיות עולה כי הנתבעים 1 ו-2 לא קיבלו את כספי השיק, ועל כן התמורה נכשלה. עוד קובע בית המשפט כי התובע אינו מחזיק נכון בשיק, שכן הוא חסר תום לב ולא רשם את השיק כראוי. לפיכך, התובעת אינה זכאית לתבוע את שווי השיק מהנתבעים 1 ו-2. מערכת היחסים בין הנתבע השלישי לתובע נבחנת אף היא, והשופט מגיע למסקנה כי הנתבע השלישי קיבל את הכסף מהשיק ולא החזיר אותו. מההקלטות והמסמכים שהוצגו בבית המשפט עולה כי הנתבע השלישי מודה בחוב וקושר קשר להסדיר אותו באופן בלתי הוגן. מאחר והנתבע השלישי קיבל את הכספים ולא החזיר אותם, הוא חויב לשלם לתובע 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. תביעת התובע כנגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית, והתובע חויב לשלם את הוצאותיהם בסך 15,000 ₪. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים, והשופטת מציינת כי התנהלות התובע מצדיקה החלטה זו.