ת"א 29268-04-22

תקציר

בית המשפט החליט לאשר את מכירת קרקעות החברה בהתאם להסכם המכר. החלטה זו התקבלה לאחר שנשקלו שני תנאים עיקריים הנדרשים למתן סעד זמני לתובע, והם סבירות קבלת התביעה ומאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקש. התובע, המחזיק ב-25% ממניות החברה, טען כי הוא צריך להיות זכאי ל-69.4% ולכן מכירת הקרקע לא צריכה לצאת לפועל ללא הסכמתו. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע הסכים למכירת הקרקע ואחוז מניותיו אינו מהותי שכן לדירקטורים בחברה הייתה סמכות למכור את הקרקע, מה גם שהמכירה הייתה לטובת החברה. התובע גם ביקש זמן נוסף להגשת הצעה נגדית, אך בית המשפט דחה זאת בנימוק שאין לכך הצדקה והתובע לא הראה כל סבירות לגבש הצעה תחרותית. כמו כן, בית המשפט מצא כי תנאי הסכם המכר סבירים ואין למנוע מהקונה, שלא היה לו כל קשר לנתבעים, לרכוש את הקרקע. השופט פירט גם את ההשלכות השליליות האפשריות של דחיית הבקשה, שעלולות להוביל את הבנק לפתוח בהליכים למינוי נכס ייעודי ולכפות את מכירת הקרקע. לפיכך, מאזן הנוחות העדיף בבירור את אישור הבקשה. החלטה זו אינה מונעת מהתובע לטעון את טענותיו בדבר החלטת החברה למכור את הקרקע, אך היא דוחה את התנגדותו למכירה. כל צד יישא בעלויות שלו.