עת"מ 719/07

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את החלטת המשיב הראשון להפסיק לקבל את שירותיהם המשפטיים וביקשו הצהרה כי הם משמשים כיועצים משפטיים. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה. היא קבעה כי אין לה סמכות לדון בעתירות נגד החלטות של רשויות מקומיות באזור, שכן אין לה סמכות מפורשת לדון בהחלטות של המפקד הצבאי או של הגופים הכפופים לו. בית המשפט הסביר כי המונח "רשות מקומית" בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מתייחס לגופים שהקים שר הפנים, שהמפקד הצבאי לא היה. פסק הדין בבג"ץ 4487/08, אותו ציטטו העותרים, לא שינה תוצאה זו. אף שלבית המשפט סמכות לדון בהחלטות מסוימות של המפקד הצבאי המעוגנת בחקיקה ספציפית, היא לא חלה על הרשויות המקומיות הפועלות תחתיו. זאת ועוד, הסתמכותם של העותרים על חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) הייתה מוטעית, שכן חוקי העזר של המשיבה לא היו שקולים למשפט מינהלי-ציבורי. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הוא נעדר סמכות לדון בעניין ודחה את העתירה מבלי להתייחס לנושא או לפסוק הוצאות בשל שתיקת המשיבים.