ע"פ 1292/06
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה של יחיא תורכ, בחן בית המשפט את קבילות ההודאות שמסר לאחר שחתם על הסכם עד מדינה, שנפסל מאוחר יותר בשל הפרה. טורק שיתף פעולה תחילה עם המשטרה, הפליל את עצמו ואחרים בתיק הרצח באילוז, שבגינו הובטחה לו חסינות בתמורה לעדותו. עם זאת, הוא הפר את ההסכם, מה שגרם לתביעה להשתמש בהודאותיו נגדו. הסוגיה המרכזית הייתה האם הודאות שהושגו לאחר הסכם היו קבילות. בית המשפט הגיע למסקנה כי עצם קיומו של הסכם בין עדי מדינה אינו שולל מטבעו את אופיין "החופשי והמרצון" של הודאות מסוג זה. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם ההודאות נמסרו מרצון חופשי. בית המשפט קמא המקורי קבע כי ההודאות אינן קבילות, אך ערעור זה בוטל. ערכאת הערעור קבעה כי "מבחן היוזמה" (האם ההודאות היו תוצאה של שכנוע המדינה) אינו צריך להיות מכריע משהושג הסכם. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לבחון מחדש את קבילות הודאותיו של טורק בסטנדרט "חופשי ומרצון", מבלי להחשיב אותן אוטומטית כבלתי קבילות בשל תמריץ המדינה. בנוסף, בית המשפט לערעורים אפשר לטורק להעלות טענות הנוגעות לשינוי בעמדת המדינה לאורך ההליך, במסגרת בחינה מחודשת של ההודאות. בית המשפט מצא כי עמדותיה הסותרות של המדינה בשלבים שונים של הליכים אלה אינן מצדיקות את השתקתה מלטעון לקבילות ההודאות, שכן הדבר אינו משרת את הצדק כראוי. ערעורו של טורק מטעמים משפטיים אחרים נדחה עד לסיום המשפט החוזר במשפט הרצח, כך שההחלטה הסופית בעניינו לקחה בחשבון את כל ההקשר הראייתי והפרוצדורלי.
חקיקה מקושרת
ע"פ 1292/06 יחיא תורק נ' מדינת ישראל, עליון (20.7.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.