בג"צ 625/06

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת פרשנות לחוק הישראלי, חוק הפיצויים לנפגעי גזזת, המעניק פיצוי לאנשים שקיבלו הקרנות מהמדינה בגין גזזת בין השנים 1946 ל-1960 ולאחר מכן חלו במחלות מסוימות. העותרים טוענים כי יש לפרש את החוק כך שיאפשר פיצוי נפרד בגין צלקות בקרקפת ונשירת שיער. תשובת בית הדין מסתמכת על מומחיותו של בית הדין הארצי לעבודה בפיתוח פסיקה בתחום זה. נמצא כי פרשנותו של בית הדין לעבודה לחוק, שאינה מאפשרת כפל פיצוי בגין אותו פגם, סבירה ועולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו. לפיכך, בקשת העותרים לפיצוי נפרד בגין צלקות בקרקפת נדחית. חלקה השני של העתירה עוסק בפיצוי בגין "רדיודרמטיטיס", מחלה הקשורה באופן מובהק להקרנות. עם זאת, מאחר שהמחלה אינה מוזכרת במפורש בחוק, בית המשפט קובע כי הוועדות הרפואיות אינן יכולות לקבוע עבורה אחוזי נכות. בית המשפט גם מסרב להורות לשר הבריאות להוסיף את המחלה לחוק, שכן לא מדובר במחלה חדשה והחלטת השר שלא לכלול אותה סבירה. סיכומו של דבר, העתירה נדחית במלואה, ללא צו להוצאות. השופטת א' פרוקצ'יה והשופט ד' ברלינר מסכימים עם ההחלטה.