ס"ע 16646-08-17

תקציר

פסק בית המשפט בעניין זכויות העסקה של תובע שעבד אצל הנתבעת באתרי בנייה. התובע טען כי כפועל בניין הוא זכאי לזכויות מסוימות על פי צו ההרחבה בענף הבניין, ואילו הנתבע טען כי כחברת כוח אדם, התובע נופל תחת צו ההרחבה בענף כוח אדם. בית המשפט צידד בתובע וקבע כי צו הרחבת ענף הבנייה חל, שכן התובע אכן עבד באתר בנייה. בית המשפט קיבל גם את גרסת התובע לשכרם המוסכם, שהיה אמור להיות משולם לפי שעה בערכים נטו, ולא את הסכום ברוטו שתבעה הנתבעת. מאחר שראיות הנתבע לא היו משכנעות, בית המשפט סמך על עדותה וחישוביה של התובעת, מה גם שניתן היה להכפיל את תלושי השכר שהוצגו כך שישקפו את שכר הנטו השעתי המוסכם, ולהוסיף רכיבים נוספים כדי להגיע לסכום הגבוה יותר. עם זאת, השופט דחה את טענת התובעים כי הם זכאים לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, שכן בית המשפט מצא כי התובע התפטר ולא פוטר. לפיכך, נדחו התביעות לפיצויי פיטורים ולפיצויי הודעה מוקדמת. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע סך של 2,584 ₪, שכן בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי התובע התפטר ללא הודעה מוקדמת. השופטת פסקה לתובע תשלומים שונים, בהם 4,633 ₪ כפיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פיצויים אישית על ידי הנתבע, ו-4,899 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, הן עם הפרשי הצמדה והן עם ריבית. כמו כן נפסקו לתובע דמי הבראה, דמי חגים, גמול שעות נוספות ו-5,000 ₪ כפיצוי על כך שהנתבעת לא הודיעה על כך לעובד. סכומים אלה חושבו על פי חישוביו המפורטים של התובע, אשר בית המשפט קיבל, שכן הנתבע לא חלק עליהם. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לפצות את התובעת בגין תשלום נוסף בחודש יוני, וניכה מהסכום הכולל את הסכום שהתובע חייב לנתבעת בגין התפטרותה ללא הודעה מוקדמת. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים, וניתן להגיש ערעור בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.