ת"פ 49766-08-10

תקציר

הנאשם הורשע במספר סעיפים לאחר שימוע שהציג ראיות משכנעות. סעיפי האישום כוללים חבלה בכוונה להחמיר חבלה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה לפי סעיף 329(א)2 לחוק העונשין, הפקרה לאחר חבלה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. עובדות המקרה הן כדלקמן: ביום 16.8.2010 נהג הנאשם, שנהג ללא רישיון וביטוח תקפים, במכוון לעבר אביו של יוסי עמר, רפאל, אך פספס אותו. יוסי יצא מהחצר ואחיו של הנאשם יצא מהרכב עם אבן. לאחר מכן נסע הנאשם חזרה לחצר, ופגע ברפאל ויוסי, שנפלו מתחת לגלגלי הרכב. הנאשם המשיך לדרוס את גופתו של יוסי תוך גרימת חבלה משמעותית, ולאחר מכן נמלט מהמקום כשהוא מותיר את יוסי נזקק לטיפול רפואי מיידי. פציעתו של יוסי הייתה קשה והצריכה אשפוז וניתוחים מרובים. התביעה הציגה את עברו הפלילי של הנאשם, שכלל שמונה הרשעות קודמות בעבירות שונות, ושתי תקופות מאסר. לאור חומרת העבירות, טענה התביעה לעונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי, פסילת נהיגה לצמיתות, קנס ופיצוי למתלונן. במסגרת ההקלה ביקש סנגורו של הנאשם כי תקופת המעצר תיחשב כעונש מספק ולחילופין הציע עונש מקסימלי של 26 חודשים. הסנגור טען כי עבירת הנטישה נכללת בסעיף האישום של חבלה וכי האירוע אינו חמור כפי שהוצג, לאור הטיפול הרפואי המהיר שקיבל יוסי. בנוסף, נסיבות חייו האישיות של הנאשם, לרבות היותו אב לילדים קטנים, נדרשו להקלה בעונש. בית המשפט הרשיע את הנאשם, תוך הדגשת הקיצוניות של מעשיו, הזלזול הבוטה בחיי אדם והתנהגותו המאיימת כלפי עדים. כל אחת מהעבירות, שהוגדרה כחמורה הצדיקה עונש מאסר ממושך. יתר על כן, עברו הפלילי של הנאשם מלמד על התקדמות למעשים חמורים יותר. פסק הדין התחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתקופת מעצרו. העונשים שהוטלו היו כדלקמן: a. שש שנות מאסר, החל מ-21 באוגוסט 2010. b. 18 חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שהנאשם יישאר נקי מפשע במשך שלוש שנים לאחר שחרורו. ג. פסילה לצמיתות מהוצאת רישיון נהיגה. ד. קנס בסך 2,000 ₪. e. פיצוי של 15,000 ₪ למתלונן. לנאשם נמסר על זכותו לערער תוך 45 יום. פסק הדין ניתן ביום 5.12.2011.