ע"א 541/88

תקציר

באירוע טרגי במהלך טיול סטודנטים במערת חריטון שבמדבר יהודה, נפלה אל מותה אם שליוותה את הקבוצה בעת שניסתה לצאת מהמערה דרך פתח חלופי ומסוכן. התביעות המשפטיות של המשפחה נגד החברה להגנת הטבע התבססו על רשלנות. בית המשפט מצא את האגודה אחראית לכך שלא סיפקה אזהרות או הנחיות מספקות לנפטר, שלא היה מודע לסכנות במערה. רשלנות החברה יצרה סיכון צפוי, שהוביל לתאונה. למרות רשלנותה התורמת, אותה ייחס בית המשפט בשיעור של 50%, מעשיה של המנוחה לא ניתקו את הקשר הסיבתי בין רשלנות החברה לבין התוצאה הקטלנית. בית המשפט דן בחלוקת החבות וחישוב הפיצויים, לרבות התחשבות בפנסיות המדינה, בדמי ביטוח לאומי ובהפסדים הכספיים של התלויים. כמו כן, המקרה עסק בהשפעת הסדר ממון בין האלמן לבן זוג חדש על הפיצויים. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעורים והערעורים שכנגד, והותיר על כנו את הפיצוי שנפסק לתלויים, בעוד חוות דעת חולקת טענה נגד הטלת אחריות על המדריכים, בטענה שהדבר יוביל להיקף אחריות מופרז.