פ"ה 44193-05-21

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לסעד זמני שביקשה התובעת, שהייתה מורה, בבקשה לצו מניעה זמני נגד החלטת נציב שירות המדינה להשעותה לאחר שנפתחה נגדה חקירה פלילית. המורה נחשדה בעבירות מבישות הקשורות לתפקידה החינוכי, שלטענת הנציב עלולות לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי. בית המשפט מצא כי המבקשת לא עמדה בתנאים הנדרשים לאישור צו מניעה זמני, הכולל עילת תביעה המבוססת על זכות המוקנית למבקשת ומאזן נוחות לטובתה. השיקול המרכזי בדבר ההשעיה היה טובת הציבור ומניעת פגיעה במבקש מעבר לנדרש לשם השגת תכלית ההשעיה. עוד קבע בית המשפט כי המבקשת לא סיפקה הוכחה חותכת לזכותה המוחלטת, במיוחד לאור העובדה שההשעיה לא הייתה עונש והמבקשת הייתה בחזקת חפה מפשע. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנציב פעל לפי הנוהל הנכון ושקל את כל העובדות וההנחיות הרלוונטיות. גם מאזן הנוחות נטה לטובת המשיב, שכן ההשעיה הייתה זמנית ותלויה בהליך הפלילי, והמבקש יכול היה לעבוד בעבודות פרטיות בתקופה זו. מאחר שלא הייתה עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הממונה, הבקשה לסעד זמני נדחתה, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם בתום ההליך.