ע"א 833/87

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לערעור על פטור ממס שהגישו יורשיו של עובד שנפטר, טבר רגה עודה, שעבד במלון גרנד ניו בע"מ. עודה סבל משיתוק ועיוורון אך המשיך לעבוד במלון. ועדה רפואית הכירה בו כנכה ב-100%, והעניקה לו פטור ממס החל מאפריל 1983. הפטור ניתן על בסיס סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. השאלה הייתה האם הפטור חל על ההכנסות שקיבל עודה מהמלון בשנים 1983 ו-1984. בית המשפט פסק לטובת המערערים, וקבע כי התשלום עבור פדיון חופשה הוא אכן הכנסה מיגיעה אישית ולכן פטור ממס מאפריל 1983. בית המשפט פירש את הוראת הפטור באופן רחב, וקבע כי היא חלה על הכנסות שהתקבלו מעבודה אישית. יתר על כן, העלייה בשכרו של עודה נחשבה חשודה, מה שהוביל את בית המשפט לנתק את הקשר בין עבודתו לבין ההכנסה הנוספת הבלתי מוסברת. כתוצאה מכך, לא הצליחו המערערים להוכיח כי כל ההכנסות היו ממקורות אישיים, והפטור נשלל. בית המשפט עמד גם על תחולתו של סעיף 86 לפקודה, המאפשר לפקיד השומה להתעלם מעסקאות מלאכותיות. נפסק כי במקרה זה, נושא המשרה לא יכול היה לממש זכות זו שכן העסקה לא הוכחה כמלאכותית. לבסוף, אישר בית המשפט קמא את קביעתו של בית משפט קמא בדבר תקרת פטור חודשית משכרו של עודה, לטובת המערערים. בפסק הדין נקבע כי הערעור התקבל בחלקו, כאשר הפטור חל על תשלום פדיון חופשה משנת 1983, ואילו ההכנסה הנוספת הבלתי מוסברת נדחתה.