ת"א 27353-12-20

תקציר

התובעים, שרכשו דירה מהנתבעת, הגישו תביעה לפיצוי כספי בסך 191,437 ₪ בגין ליקויים שונים בדירה שקיבלו. סכום זה מכסה עלויות תיקון, הטרדה ועוגמת נפש, הוצאות דיור חלופי ועלות ההערכה. הליקויים כללו בעיות באריחים, שיפוע מרפסת והדבקה לקויה. הנתבעת טענה כי הליקויים היו מינוריים בשווי של 2,950 ₪, והציעה לבצע את התיקונים בעצמה. בשל ניסיונות קודמים שלא צלחו לתקן את הליקויים, סירבו התובעים להצעת הנתבע וביקשו פיצוי. בית המשפט מינה מומחה אובייקטיבי, מר יוסף גולדקלנג, שממצאיו היטיבו באופן משמעותי עם התובעים. המומחה העריך את עלות התיקון, כולל מע"מ והשגחה, ב-60,309 שקל, עם עלויות נוספות אם התובעים ישכרו קבלן עצמאי. חוות דעתו של המומחה אומצה על ידי בית המשפט, שמצא אותו אובייקטיבי ומקצועי, למרות מחלוקות הנתבע. בית המשפט קיבל גם את בדיקת מכון התקנים הישראלי, אותה ניסתה הנתבעת להכפיש בשל היעדרותה במהלך הביקורת. בית המשפט נימק את סירובם של התובעים לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים נוספים, לאור הניסיונות הכושלים הקודמים והכחשת הנתבעת את מרבית הפגמים. התובעים היו זכאים לעלות סבירה של תיקונים, שהוערכה על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט בסכום של 75,386 ₪. כמו כן אושרו נזקים עקיפים, בהם דיור חלופי ומצוקה נפשית, בסך 14 אלף שקל. משכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 93,386 ₪, כולל ריבית והפרשי הצמדה ממועד חוות דעת המומחה. בנוסף, הנתבע היה אחראי לשכר טרחת עורך הדין של התובעים, הוצאותיהם וחלק משכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט. פסק הדין אף העניק לתובעים זכות ערעור על פסק הדין בתוך 60 יום בבית המשפט המחוזי.