ת"א 61385-05-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת תביעת לשון הרע שהגיש התובע כנגד הבנק הנתבע, ופסק לו פיצויים בסך 3,500 ₪. התובע, עורך דין במקצועו, תבע את הבנק על כך שהחזיר מספר שיקים שנמשכו מחשבונו מסיבות שונות, בעיקר טכניות, שגרמו לו עוגמת נפש ופגעו בשמו הטוב. בית המשפט הכיר בכך שהחזרת שיקים שלא כדין עלולה להוות לשון הרע וכי פעולות הבנק אכן מהוות לשון הרע במקרה אחד, בו הוחזר שיק בשל "כיסוי לא מספיק" (ACM). עם זאת, לגבי יתר הבדיקות, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהחזרתו גרמה ללשון הרע, שכן הנימוקים שניתנו לחזרתם היו טכניים בעיקרם ולא הצביעו על כל פגם מצד התובע. בית המשפט קיבל את הסברו של הבנק כי התשואות נבעו מסיבות לגיטימיות ומטעויות פרוצדורליות, וכי הבנק לא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובע. עם זאת, חויב הבנק לשלם לתובע את הוצאותיו, בסך 7,000 שקל, בשל השבת השיקים נשוא התביעה שלא הייתה מוצדקת.