רע"א 2059/98

תקציר

בסכסוך משפטי בין משיבה, בעלת זכויות גלובליות להפצת כוורות פלסטיק לייצוב קרקע, לבין מערערת, יצרנית מוצרי פלסטיק, אישר בית המשפט העליון את תוקפו של סעיף אי תחרות בחוזה ביניהם. הסעיף מנע מהמערערת לעסוק בפעילות הקשורה לכוורת במשך 12 חודשים לאחר החוזה. המערערת ערערה על סעיף זה, תוך שהיא מציינת אותו כהסדר כובל אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים, בטענה שהוא פוגע בתחרות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסדר זה עומד בקריטריונים של הסכם "בלעדיות אנכית" המתואר בסעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, הפוטר הסכמי ספק-מפיץ שאינם תחרותיים מלהיחשב כומגבילים. בית המשפט הדגיש כי סעיפים אלה הם קריטיים לאחר החוזה, ומאפשרים לספקים לתבוע בחזרה נתח שוק ממפיצים בלעדיים. היא גם מתחה ביקורת על ניסיונות להתחמק מהתחייבויות חוזיות במסווה של הסדרים כובלים, והדגישה את חשיבות היושר החוזי ותום הלב בהתנהלות עסקית. ערעורה של המערערת נדחה, תוך שהוא שב ומאשר כי תניית אי התחרות אינה מפרה את דיני ההגבלים העסקיים ומבטיח את אכיפת זכויותיה של המשיבה על פי החוזה.