עמ"נ 48014-03-18

תקציר

העתירה המנהלית שהגישה מ.ל.א. הנגב יזמות והשקעות בע"מ מערערת על החלטת ועדת הערר לארנונה של עיריית באר שבע. החלטת הוועדה קבעה כי למערערת זיקה הקרובה ביותר לשטחים הציבוריים במרכז מסחרי הנקרא קניון גרנד קניון. כתוצאה מכך, חויבו שוכרי הקניון, השוכרים שטחים/חנויות מהמערערת, לשלם ארנונה בהתאם לגודל נכסיהם המושכרים. המערער טוען כי החלטת הוועדה שגויה, נעדרת הנמקה וסותרת פסיקות קודמות. לטענתה, החיבור היחיד שלה לשטחים המשותפים הוא באמצעות שירותי ניהול ותחזוקה הניתנים לדיירים. מנגד, טוענים השוכרים כי יש לגבות מהם תשלום רק עבור השטח המושכר, שכן שאר החללים נמצאים בשליטת הבעלים וחברת הניהול. מינהל הארנונה תומך בעמדת המערער. לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, מצאה השופטת שרה דברת כי הסכמי השכירות בין המערערת לבין השוכרים מלמדים בבירור על שליטתה והחזקתה המוחלטת של המערערת בשטחים המשותפים. השופט הדגיש כי המערערת ניסחה הסכמים אלה כדי לשרת את האינטרסים שלה. על פי ההסכמים, למערערת זכות בלעדית לבצע שינויים או תוספות בקניון והיא יכולה לעשות שימוש מסחרי בשטחים המשותפים ללא הסכמת השוכרים. לשוכרים אין כל אמירה בעניין והם אינם זכאים לכל הכנסה המופקת משטחים אלה. בהינתן תנאים אלה, הגיע השופט דברת למסקנה כי למערערת זיקה משמעותית ביותר לשטחים המשותפים ולכן היא אחראית לתשלום הארנונה עליהם. השופט גם מתח ביקורת על ההסכם בין המערערת לעירייה, שנראה כי פגע בטיפול העירייה בהתנגדויות ובערעורים של הדיירים. העירייה התחייבה לדחות את טענות הדיירים מבלי לשקול את טענותיהן לגופן ולתמוך בעמדת המערערת בכל ערעור עתידי. התנהלות זו נמצאה בלתי הולמת רשות ציבורית. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 40,000 ₪.