ע"א 4580/13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לפסילת שופט בסכסוך משפטי ממושך בין בני זוג לשעבר. הבקשה הוגשה על ידי המערער, שהוא עורך דין, בנימוק של חשש למשוא פנים של השופט לאחר שהשופט אמר הצהרות מסוימות המצביעות על עמדה סופית בתיק. המשיב, לעומת זאת, טען כי בקשת הפסילה הוגשה בחוסר תום לב, בסמוך למועד הדיון שנקבע, בניסיון לעכב את ההליכים. השופט דחה את הבקשה בנימוק של שיהוי מצד המערער וחוסר שחר בטיעונים שהוצגו. השופט הדגיש כי דבריו היו ביטויים לא מחייבים של התרשמותו באותה עת, שנועדו להקל על פשרה בין הצדדים. הערעור על החלטה זו, שביקש גם להעביר את הדיון להרכב אחר למראית עין, לא צלח. בית המשפט לא מצא עילה לפסילה וראה את חששותיו של המערער סובייקטיביים ובלתי מבוססים. יתר על כן, השיהוי הניכר בהגשת הבקשה – כשבעה חודשים לאחר שהתעוררה עילת הפסילה – שיחק תפקיד בהחלטה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪.