ע"א 453/74
פסק-דין עליון
תקציר
עניינו של פסק הדין בהסכם שכירות לחנות בין המערערת לבין המשיבים. ההסכם המקורי היה לתקופה של שנה, עם סעיף הקובע מינוי בורר שיקבע את שווי מבנה החנות אם הדייר יפנה את המקום. השוכר המשיך להתגורר בחנות לאחר תקופת השכירות הראשונית ללא הסכם חדש בכתב. המערערת ביקשה למנות בורר כמפורט בחוזה השכירות להערכת שווי המבנה, אך בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנימוק שפג תוקפו של הסעיף בחוזה השכירות. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי חוזה החכירה וסעיפיו ממשיכים לחול. נמצא כי הסכמתם המשתמעת של הצדדים להארכת חוזה השכירות משמעה שהסעיף בדבר מינוי בורר נותר בתוקף. עוד קבע בית המשפט העליון כי שינוי בגובה דמי השכירות אינו סותר את ההנחה כי תנאים אחרים בחוזה, לרבות תניית הבוררות, ממשיכים לחול. יתר על כן, בית המשפט קבע כי דיני הגנת הדייר אינם חלים במקרה זה, וההצהרה בחוזה השכירות המציינת זאת עדיין תקפה. הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך טיפול.
חקיקה מקושרת
ע"א 453/74 עובדי בית ברנר שיכון בתל-אביב בע"מ נ' עטרה ו-יצחק חירותי, עליון (25.12.1974)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.