ע"א 87/74

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על ביצוע חוזה למכירת מקרקעין, שראשיתה במסמכים שנחתמו בשנת 1950. המערערת, שביקשה לרכוש את הנכס, פנתה לבית המשפט בשנת 1971 בבקשה להצהיר כי היא הבעלים החוקיים. לאחר שורה של עיכובים וניסיונות לתקן את התביעה, דחה בית המשפט המחוזי את התביעה, בנימוק של התיישנות בת שבע שנים. המערערים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר פסק לטובתם. בית המשפט העליון קבע כי התביעה נופלת תחת הקטגוריה של הוצאה לפועל בעין, הכפופה לתקופת התיישנות של 36 שנים או לשיהוי. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את בקשת המערערים לתיקון תביעתם, שכן על בית המשפט להניח את אמיתות הדברים שבו. משכך, התיר בית המשפט העליון את התיקון וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והתיר למערער להגיש תביעה מתוקנת בתוך 15 יום. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות הערעור של המערערת, בסך 2,000 ל"י. לפסק דין מקיף זה השלכות על הבנת המגבלות החלות על סכסוכי מקרקעין ועל הגישה לתיקון תביעות.