בש"פ 10360/07

תקציר

המשיב טען כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות לדון בבקשה לחישוב תקופת פסילה מלנהוג, ועל כן יש לדחות את הערעור גם מחוסר סמכות. המערער טען, כי לבית המשפט שגזר את דינו של הפרט נתונה הסמכות לדון בשאלת חישוב תקופת הפסילה. השופט הסכים עם עמדת המערער. בנוסף, השופט קבע כי ההחלטה בדבר חישוב תקופת הפסילה, אף שהתקבלה שנים לאחר גזר הדין, עדיין נחשבת לחלק מהחלטת גזר הדין וניתן לערער עליה. עוד הבהירה השופטת כי הכלל, כפי שהוא משתקף בפסיקה, מחייב הפקדת הרישיון או תצהיר במקרה של אובדן, ופעולות אלה לא ננקטו על ידי המערערת עד יולי 2007. לפיכך, לא ניתן היה לספור את תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין. עם זאת, השופט קבע כי על בית המשפט המחוזי לבחון האם ניתן לספור את תקופת הפסילה ממועד הבקשה הראשונית, קרי 15 ביולי 2007. השופט הורה כי כל רישיון נהיגה שבידי המערער יוגש לבית המשפט המחוזי או, אם אבד, ימציא תצהיר משלים. כן היה על המערער להצהיר כי לא נהג ולא השתמש ברישיון נהיגה כלשהו ממועד הבקשה הראשונית ועד למועד התצהיר המשלים. הערעור נדחה, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לבדיקה נוספת.