ת"א 1848-05-17

תקציר

התובעת, חברה המייבאת לוחות עץ, פנתה לנתבעים, חברה המשמשת כמתווכת בין קונים מקומיים לספקים זרים, בבקשה להזמין לוחות עץ מספק אירופאי. הנתבעים איתרו ספק בשם יורופליווד והזמינו את הלוחות מטעמה של התובעת. התובעת שילמה את מלוא מחיר ההזמנה לנתבעים, שהיו אמורים להעביר אותה ליורופליווד, אך הסחורה לא הגיעה. התובע תבע את הנתבעים בגין רשלנות והפרת חובת הזהירות שלהם כמתווכים, בטענה שלא ביצעו את הבדיקות הנדרשות אשר היו מגלות כי נפלו קורבן לתרמית. הנתבעים טענו כי לא התרשלו וכי גם התובע התרשל ותרם לנזק. בית המשפט מצא כי הנתבעים אכן התרשלו בכך שלא ביצעו את הבדיקות הנדרשות כאשר חשדו כי הם מרומים, וכי חובת הזהירות שלהם כלפי התובע מחייבת אותם לעשות כן. עוד קבע בית המשפט כי התובע התרשל באופן תורם בכך שלא נקט אמצעי זהירות למרות שהיו לו חשדות לגבי זהות בעל חשבון הבנק אליו בוצעו התשלומים. בית המשפט קבע, כי הנתבעים חייבים לפצות את התובע במלוא הסכום ששולם בגין הצווים, בניכוי 15% המיוחסים לאשמתו התורמת של התובע. הסכום לפירעון חושב לפי שער ההמרה ושיעורי הריבית לכל מועד תשלום. בית המשפט אף הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם את הוצאות המשפט של התובע ואת שכר טרחת עורך הדין. סכום פסק הדין היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום, ולאחר מכן יצטברו בו הפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק. עם תשלום מלא יוכלו הנתבעים להגיש בקשה לביטול צווי עיקול קיימים.