סע"ש 39302-03-19

תקציר

התובעת, שיר פרץ, פוטרה מעבודתה כמעצבת שיער במספרה של הנתבעת עקב מערכת יחסים הפכפכה עם מעסיקה, יוסי מויאל, שהובילה לוויכוח סוער ולאחר מכן להשעיה ביום 9.10.2018. בית הדין קבע כי נסיבות סיום העסקתה של פרץ מהוות פיטורים, המזכות אותה בפיצויי פיטורים ובתמורה בגין הודעה מוקדמת. פרץ טענה כי שכרה עמד על 7,500 שקל נטו לחודש, ואילו הנתבעת טענה כי שכרה עמד על 7,500 שקל ברוטו. בית המשפט קיבל את גרסתה של פרץ וקבע את שכרה על 8,464 שקל ברוטו, שכן הנתבעת לא הצליחה להביא ראיות משכנעות לחישוב השכר. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לפרץ 2,539 ₪ בגין שכרה שלא שולם בחודש אוקטובר 2018. בית הדין לא מצא כל הצדקה לטענתה של פרץ לאפליה על רקע הריון לפי חוק השוויון, שכן יחסי העבודה העכורים בין פרץ למויאל, קדמו להודעה על הריונה. עם זאת, מאחר שפרץ עבדה אצל הנתבעת למעלה מחצי שנה ופוטרה בעודה בהריון ללא רשות, פיטוריה היו בלתי חוקיים על פי חוק עבודת נשים. לפיכך, היא הייתה זכאית לפיצוי בסך 101,568 שקל, בניכוי 48,494 השקלים שקיבלה בדמי שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי, בסך 53,074 שקל. כמו כן, חויב הנתבע לשלם לפרץ 25,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שנבע מהפיטורים שלא כדין, וכן 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעת פיטורים כדין. בנוסף, קבע בית המשפט כי פרץ חייב בהפרשות והפרשות לפנסיה בסך 5,329 שקל. לסיכום, חויב הנתבע לשלם לפרץ את הסכומים הבאים: 2,539 ₪ שכר עבור חודש אוקטובר 2018; 13,593 שקל הפרשי פיצויי פיטורים; 8,464 שקל להודעה מוקדמת; 5,329 ש"ח הפרשי הפרשות לפנסיה; 53,074 ש"ח פיצויים לפי חוק עבודת נשים; 25,000 ₪ בגין נזק לא ממוני; ופיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין הודעת פיטורים שלא כדין. הנתבע חויב גם בכיסוי הוצאותיו של פרץ, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. כל הסכומים היו אמורים לצבור הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע בחוק מיום 1.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל.